התפתחות הקמין והאח המסורתי לאורך ההיסטוריה

אין כמעט שום דבר שמעניק תחושת ביתיות אמתית, משפחתית וחמימה כמו אח מבוערת שכל בני המשפחה יושבים למרגלותיה בערבי החורף הקרים, מוגנים בחיקו החמים של הבית מפני הכפור שבחוץ. אולם האח (או קמין) עברה שינויים ותהפוכות רבות לאורך ההיסטוריה עד שקיבלה את צורותיה המודרניות המוכרות לנו כיום. במאמר זה נסקור כמה מהשלבים העיקריים שעברו קמינים במרוצת הדורות, נסביר מה ההבדל בין קמין עץ לקמין גז ונספר לכם על החידושים האחרונים, העדכניים והלוהטים ביותר – תרתי משמע – בתחום.

מ"תנור הנזיד" הצרפתי לפטנט של בנג'מין פרנקלין

כשאנו חושבים על קמינים, בדרך כלל אנו מדמיינים את האח המודרני המוכר לנו מסרטים וכו' – תא בעירה סגור שיש למלא בגחלים לוחשות שישמשו כחומרי בעירה. אולם הקמין המודרני המוכר לנו הוא בן פחות משלוש מאות שנה בלבד. במשך כמעט כל ההיסטוריה האנושית, האש באח הייתה מוקפת על ידי קירות מכתש עשויי אבן או לבני שמוט משלושת צידיה בלבד, וכוסתה בצלחת העשויה ברזל. המילה "אח", המשמשת בעברית לתיאור בית אש פתוח מסוג זה, מקורה על פי התלמוד הבבלי ב"אחווה" שבין העצים המסייעים זה לזה לבעור.

האח המסורתי עבר שינוי דרסטי במאה ה-18, כאשר בשנת 1735 המציא האדריכל הצרפתי פרנסואה דה קיוויה את "תנור הנזיד" – תא בעירה סגור ומכוסה בלוח ברזל מחורר. לא נשמע לכם כמו העיצוב האלגנטי ביותר? אתם צודקים. לקראת סוף אותה מאה עודן העיצוב הגס כאשר סירים נתלו בתוך החורים בעזרת צלחת ברזל שהוצבה למעלה. עם הזמן, פותחו תנורים עם דלתות מתכת מתקפלות, שחלקם עשו שימוש בממיר מזרז שמטרתו לגרום לשריפת הגזים וחלקיקי העשן שעדיין לא נשרפו ולמנוע שאיפת עשן בלתי בריאה. שבע שנים לאחר ההברקה של דה קיוויה, החליט הממציא האמריקאי האגדי בנג'מין פרנקלין לרשום פטנט על כל התנורים עם דלתות מתכת מתקפלות – מה שכנראה היה השקעה כלכלית חכמה במיוחד.

הקמין המודרני – מגוון של צורות, סגנונות וחומרי בעירה

מאות שנים חלפו מאז ובימינו, קמינים המשמשים להסקה מורכבים מגוף עשוי מתכת ונסגרים מאחורי דלת זכוכית כדי שנוכל לראות מבעד לה את האש הבוערת. על מנת להגביר את שליטתנו בתהליך, הקמינים כוללים וסתים המאפשרים לנו לקבוע את כמות חומרי הבעירה ואת כמות האוויר, וארובה לפליטת העשן (ולכניסתו הנוחה לבית של סנטה קלאוס...)

אם בעבר האח המסורתית הוסקה בעיקר באמצעות עצים, הרי שבימינו קמינים מוסקים גם באמצעות גלולות גז, נפט או סולר וכך למשפחת הקמינים הצטרפו גם, בין היתר, קמין עץ וקמין גז. לעומת קמינים עצמאיים העומדים בפני עצמם, ישנם קמיני "ליבה" המותקנים בתוך דקורציה מסוגים שונים (גבס, מתכת ועוד).

אבל האם בכלל צריך עדיין קמין להסקת הבית?

בימינו, כאשר ניתן להסיק את הבית גם באמצעות רדיאטור, תנור חשמלי או מיזוג אוויר, חלק מהקמינים מותקנים בתור חלקי ריהוט ועיצוב בעלי ערך אסתטי, ולאו דווקא למטרות הסקה ובישול כמו בעבר. ומה הפלא שהקסם והפליאה מהם עדיין לא שככו? אחרי הכול, זה לא באמת חורף ללא אח מבוערת שכל המשפחה יכולה להתקבץ סביבה ביחד.